נקודה מהזוהר לפרשת וישלח

הזוהר הקדוש מרחיב מאוד לגבי ה"רקע" של מאבק יעקב במלאך. נראה שעצם המצב שבו יעקב נותר לבדו, בבדידות מוזרה ונאבק מול היישות הרוחנית הזאת מעלה מספר קושיות שאליהן, בעיקר, מתייחס הזוהר. עוד בתחילת הפרשה, לפני דרשות הפסוקים העוסקים במאבק עצמו הזוהר תוהה היכן היו המלאכים שליוו את יעקב בדרכו, ומלמד שמדובר על זמן מיוחד, ושה"ממונה" של עשיו הגיע ברשות עליונה- "... ההוא לילא שולטנותא דסטרא דעשיו הווא בההיא שעתא... ובגין כך ויוותר יעקב לבדו" (אותו זמן היה זמן שלטון עשיו ולכן עזבו המלאכים את יעקב והוא נותר לבדו). ובהמשך, בדרשות על הפסוקים העוסקים במאבק עצמו, מלמד הזהר שגם נצחונו של יעקב היה תלוי בזמן- "עד עלות השחר, שאתעבר שולטנותיה ואתחלף.... (נביא את התרגום: עד עלות השחר- הזמן שבו שלטון הממונה של עשיו עבר וחלף. וכך הוא לעתיד לבוא, כי הגלות דומה עתה ללילה והוא לילה, ואותו אבק שולט על ישראל והם מושלכים לעפר, עד שיאיר היום ואז ישלטו ישראל...). המאבק של יעקב במלאך, ה"ממונה של עשיו", מתחיל בזמן מיוחד, וב"רשות" מיוחדת מלמעלה, ולכן המלאכים הטובים עוזבים את יעקב לבדו למאבק. והוא נמשך כל הלילה, כל זמן השלטון של הממונה של עשיו... עד שמאיר היום וזמן המאבק נגמר ומגיע זמן השלטון של יעקב וישראל.

מעניין שעל פי דברי הזהר הללו המאבק לא מתחיל ב"גלל" שיעקב נותר לבדו (ואם יורשה, ורק אם יורשה, המאבק לא מתחיל בגלל "פרובוקציה" של יעקב...), אלא יעקב נותר לבדו כדי לאפשר את המאבק. יש זמן שבו יש שלטון לכוחות העשוויים ובזמן הזה יעקב, וישראל לאחריו, נאבקים לבד או בעזרה ישירה של הקב"ה, ללא מלאכים, עד שעולה השחר והזמן נגמר ושלטון יעקב מתחיל.